אולי רפאל נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ ואח'

פסק דין

התובע הגיש תביעה זו ע"ס 22,000 ₪, בגין חומת ביתו שנפגעה ע"י רכב ביום 6.2.09. הרכב שפגע בחומה הוא רכב של בנו של התובע, שהיה נהוג ע"י כלתו, בעת שיצאה בנסיעה אחורנית מחנייה, והוא נהדף לעבר החומה ע"י רכב אחר. התביעה הוגשה כנגד שתי חברות הביטוח של שני כלי הרכב המעורבים בתאונה. בדיון התווספה נתבעת 3, נהגת הרכב הזרה (להלן: "יהודית").

רכבה של יהודית מבוטח ע"י הנתבעת 2 (להלן: "מגדל"), ורכבו של הצד השלישי מבוטח ע"י הנתבעת 1 (להלן: "הפניקס").

בנוסף, הוגשה הודעה לצד שלישי נגד הנהגת ברכב שפגע בחומה בעת התאונה (להלן: "רויטל") ובעל הרכב הפוגע, המבוטח (להלן: "אמיר"), שהוא בעלה של רויטל ובנו של התובע.

שתי סוגיות עלו בדיון: הסוגיה הראשונה, איזה רכב אחראי לנזק שנגרם לחומה. הסוגיה השניה, במידה והרכב של הצדדים השלישיים אמיר ורויטל אחראי לתאונה, האם חל בנדון סעיף ההחרגה בפוליסה.

סוגיית האחריות לתאונה: אין מחלוקת כי כלתו של התובע רויטל, יצאה עם רכבו של אמיר, בנסיעה אחורנית מתוך החנייה, לעבר הרחוב. אין מחלוקת כי הנתבעת 3 פגעה בה והדפה אותה לעבר החומה שניזוקה.

בדיון העידה הנתבעת 3 יהודית, כי היא נסעה במהירות איטית, משום שגן הילדים נמצא רק 200 מ' אחרי ביתו של התובע, ורויטל יצאה עם הרכב לפתע מהחניה ברוורס, כאשר לא בדקה אם הדרך פנויה.

רויטל בחרה שלא להגיע לדיון, והדברים מדברים בעד עצמם.

עוד נטען בדיון, כי באשר לנזקים בכלי הרכב, הסכימה הנתבעת 1, חברת הביטוח של הצד השלישי, כי מלוא האחריות מוטלת על מבטחת הצד השלישי, אמיר ורויטל.

נהג אשר מוציא את רכבו בנסיעה אחורנית מחנייה, לעבר דרך ציבורית בה נוסעים כלי רכב, מוטלת עליו אחריות כבדה לוודא כי הדרך פנויה. בהעדרה של רויטל, נותרה עדותה של יהודית, שהיא הגיונית ואמינה.

לפיכך אני קובע כי האחריות לתאונה מוטלת במלואה על רויטל, היינו על הצד השלישי, שהנתבעת 1 היא המבטחת שלו.

לפיכך התביעה נגד הנתבעות 2 ו- 3 נדחית.

סוגיית ההחרגה שבפוליסה - הנתבעת 1 מודה כי ביטחה את רכבו של אמיר כנגד נזקים שיגרמו לצד שלישי. טענתה היחידה היא לגבי סעיף בפוליסה המחריג את הנזק נשוא העניין.

מדובר בסעיף 15 לפוליסה התקנית, ע"פ התוספת לתקנות הפיקוח על עסקי הביטוח (תנאי חוזה לביטוח רכב פרטי) תשמ"ו 1986, הקובע כדלקמן:

"המבטח לא יהיה אחראי לתשלום כלשהו, בשל חבות לעניין נזק לרכוש שבבעלות המבוטח או נהג הרכב, או לרכוש הנמצא בפיקוחם או בשמירתם של המבוטח או נהג הרכב או אחד מבני ביתם".

הסעיף קובע איפוא, כי ביטוח צד שלישי לנזקים, יחול רק על צד שלישי של ממש, המנותק מהמבוטח, ולא על צד שלישי הקשור למבוטח בעבותות של "פיקוח" או "שמירה".

אין מחלוקת כי החומה שנפגעה בתאונה היא רכושו של התובע.השאלה שבמחלוקת היא איפוא, אם על המבטחת לפצות את התובע, בגין נזק שגרמה כלתו לרכושו. במילים אחרות, יש להכריע אם החומה שנפגעה, היתה "בפיקוחם או בשמירתם" של אמיר ורויטל או של "אחד מבני ביתם", שאז חלה ההחרגה – או שהחומה היא באחריותו הבלעדית של התובע במנותק מהמבוטחים.

בעניין זה העיד התובע כי הבית הוא שלו, כאשר בנו וכלתו, הצדדים השלישיים אמיר ורויטל, מתגוררים ביחידת דיור נפרדת (ע' 3 ש' 4-6 לפרוטוקול).

בחקירה הנגדית התברר כי אמיר ורויטל מתגוררים ביחידת הדיור כבר 5-6 שנים ואולי אף עשור שנים. לדברי התובע, בנו וכלתו משלמים לו דמי שכירות במזומן מדי חודש בחודשו, בהתאם לחוזה שכירות. חוזה השכירות שהוצג, הינו לשלוש שנים מיום 1.1.06 עד ליום 1.1.09. במאמר מוסגר אציין, כי תמוה בעיני כי אב ובנו יערכו חוזה שכירות ביניהם, ככל משכיר ושוכר אחרים, אולם כלשונו של טולסטוי "כל משפחה לפי דרכה".

עוד טען התובע בחקירתו בבית המשפט, כי החומה שנפגעה היא מקום שכלתו חונה בו באופן קבוע והיא מהווה חלק אינטגראלי מהמושכר (ע' 4 ש' 15-18 לפרוטוקול).